"אמא, נכון אני שמנה?
תראי, יש לי בטן.."
מה היית עונה לשאלה שכזו?
יש תשובות שונות לשאלה למה יש כיום דגש שהולך וגובר סביב מראה, ומשקל. אנחנו, כחברה, מודדים אנשים על פי היופי והמראה החיצוני, ומייחסים לכך ערכים של הצלחה, יופי, שליטה עצמית, ואטרקטיביות.
מי מאתנו לא היה רוצה לתקן משהו , לפחות אחד קטן בגופה או בגופו?
התפיסה העצמית או הדימוי העצמי של כל אחד מאתנו נבנה במהלך חייו מתוך קשרים משמעותיים עם האנשים שסביבנו. המשפיעים העיקריים הם בעיקר ההורים, אבל גם מורים, מדריכים קרובי משפחה וחברים משמעותיים. יש שיחזקו אותנו: "כמה שאת/ה מוצלח, חכם ויפה.." ויש שישוו אותנו: "תראי איך אחותך מתנהגת יפה, אולי תהיי כמוה?" .. "אני מבינה שהבחינה הייתה קשה, כמה קיבלו שאר החברים לכיתה?" .. " תראי, את אוכלת הרבה יותר ממנה.."
בנוסף לתפיסה ולדימוי העצמי, קיימת הרגישות שלנו לסביבה. הרגישות הזו תקבע איך כל אחד מאתנו יתפוס ויפנים את הערות הסביבה כמו "הבגד הזה קטן עלייך". איך נבחר לפרש את המצב הזה? האם בדרך של שיפוט עצמי: עליתי במשקל, השמנתי. או בדרך שאינה משליכה עלי: המפעל מייצר מידות קטנות ביחס למספר שכתוב עליהם, פשוט אמדוד מידה גדולה יותר.
לקראת יום האישה אני מזמינה את כולנו להדגיש את התכונות החיוביות, לחזור ולהשמיע באזני בנינו ובנותינו כמה הם יפים, מוצלחים ונהדרים כפי שהם. ומעבר למילים, אין כמו דוגמה אישית שלנו בדימוי עצמי גופני חיובי. עלינו להתחיל לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו, במידות, גדלים, צבעים וצורות שונים ומיוחדים.
כדאי לחזור למראה הפרטית ולהסתכל במשקפיים שרואות את הפן החיובי- כמו מה אני כן אוהבת בעצמי ובגופי, לתרגל לקבל את עצמי כפי שאני ומשם לשדר ביטחון.
באהבה, לכל הנשים והגברים.
Comments